פסק-דין בתיק עפ"ת 30249-02-12

א.         פתח דבר:

1.         לפניי ערעור על חומרת העונש.

2.         המערער הורשע בהיעדרו בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: " בית משפט קמא"),

ונידון ביום 08/01/12 לעונשים הבאים: 3 חודשי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס כספי בסך 1,200 ש"ח.

ב.         ההליך בבית משפט קמא:

1.         המערער הובא לדין בגין כך שביום 19/05/10, בכניסה לקיבוץ יגור, נהג ברכב ולא ציית לתמרור "עצור" בהתאם להוראת שוטר במדים ובכך עבר עבירה בניגוד לתקנה 23 (א)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

2.         המערער זומן לדיון בפני השופט שלמה בנג'ו ליום 08/01/12 בתיק 12571-10-10 ומשלא התייצב, הורשע בהיעדרו ודינו נגזר כמפורט לעיל.

3.         ביום 18/01/12, הגיש המערער, באמצעות בא כוחו, בקשה לביטול פסק הדין. בית משפט קמא החליט ביום 23/01/12, לדחות את הבקשה משום שההזמנה נמסרה לבן משפחה ולא מצא בסיס לעילה לעיוות דין.

ג.          טענות הצדדים:

1.         המערער טען כי בדיון שהתקיים בבית משפט קמא הוא התייצב ומשהדיון נדחה המערער לא קיבל כל זימון או פרוטוקול הדיון, לכן לא נמסר לו מועד הדיון הנדחה, על-כן לא התייצב לדיון שבו הורשע ונידון בהיעדר.

2.         בהודעת הערעור טען המערער כי הוא לא קיבל לידיו את ההזמנה לדין, טענה שבית משפט קמא התעלם ממנה כפי שהתעלם מטענתו לזכותו הבסיסית והאלמנטארית של כל בעל דין לקבל את יומו בבית המשפט.

3.         עוד טען המערער כי בית משפט קמא התעלם מהטענה שבאמתחתו עדים ניטראליים שהיו נוכחים ביום ביצוע העבירה ושהביעו נכונות לשמש כעדי הגנה.

4.         לחילופין יטען כי בית משפט קמא החמיר עמו יתר על המידה, משהטיל עליו עונש פסילה בפועל. 

5.         המשיבה ביקשה לדחות את הערעור תוך שהיא מפרטת את נסיבות ביצוע העבירה. המדובר בסירוב לקיים הוראת שוטר שעמד בצומת וכיוון את התנועה. המערער לא ציית להוראות השוטר ובכך עבר את העבירה. על כן, לא ברורה טענת המערער לקיומו של חשש ממשי לעיוות דין.

6.         המערער זומן כדין, ההזמנה נמסרה לבן משפחה ומשהחליט להיעדר מהדיון אין לו להלין אלא על עצמו.

7.         העונש שהוטל על המערער אינו חמור כלל ועיקר. המדובר בעבירה חמורה ובנהג שצבר לחובתו 30 הרשעות קודמות.

ד.         דיון והכרעה:

1.         לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית משפט קמא, בהודעת הערעור, בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור.

2.         כלל ידוע הוא כי על מי שמבקש לבטל פסק דין שניתן בהיעדר להראות קיומה של עילה אחת משתי עילות -   האחת: קיומו של הצדק סביר להיעדרות,  והשנייה: קיומו של חשש ממשי לעוות דין - לעניין זה ראו סע' 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982; רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.12.09); רע"פ 5146/09 שרעב נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 28.7.09); רע"פ 1773/04 אלעוברה נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 23.2.04); רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 2.10.03)ורע"פ 511/10 ג'אודאד על אבו מוהנא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.1.10).